כשנפרדנו אמרנו שלא נגיד לילדים מי יזם את הפרידה.
החלטנו שלא נעמיד אחד את השני במקום הזה. למרות הפיתוי "להכניס" לצד השני.
שאחד יצא פה צדיק ואחד יצא הרשע.
נמנענו מכך רק כי ראינו שבסוף הלב של הילדים שלנו יפגע.
אני חושבת על האומץ שצריך כדי להחליט לעשות צעד כזה.
למי שבוחר להכיר בזה שמשהו לא עובד.
כשברור שיש רצון או צורך- אבל יודעים שברגע שפתחנו את הדלת הכל יכול לקרות.
ברגע שהדלת נפתחת לחריץ קטן- העולם שלך משתנה קצת. יכול להכנס בו טוב או רע.
וזה לגמרי לבחירתך.
חשבתי על כמה אומץ יש למי שבוחר אחרת.
מי שבוחר ללכת בדרכי שלום או אפילו להחליט לבנות לעצמו מודל חדש לגמרי מזה שהוא גדל בו.
צריך אומץ כדי לא להקשיב לאנשים מסביבך
שאומרים את דעתם.
צריך להיות ממש חזקים. אמיצים.
וכל זה בתקופה שאצלך בלב הכל רועד. שאתה לא ממש מבין לאן אתה הולך.
איך מביאים אומץ לעשות את הכל?
יש לי את הפתרון.
ולא..הוא לא סודי..
מי שרוצה לעבור את כל תהליך הפרידה בטוב ובאומץ- צריך לדעת להסתכל קדימה.
להבין שהיום אולי קצת קשה אבל כל יום שעובר יהיה יותר טוב.
לחשוב איך הוא/היא רוצים לחיות את החיים – ולהניע את הספינה שלו לכיוון החדש.
ורק שתדעו, את כל זה לא צריך לעבור לבד
הכי חשוב להביא איש מקצוע שיעזור לשניכם להבין איך ומה צריך לעשות כדי להתקדם למטרות שלכם ואיך לייצר את המודל המשפחתי החדש שלכם.
אשמח להיות שם בשבילכם.
לייצר גירושים טובים יותר.
זאת בחירה שתשפיע על שארית חייכם.
בתאל בר גיורא מגשרת גירושים
