זמנים
ככל שמלחמת הגירושין שלכם תהיה ארוכה וקשה יותר כך היא תעלה יותר כסף (שהייתם יכולים להשקיע בעצמכם או בילדים שלכם) והנזקים הנפשיים שלה יהיו גדולים יותר לכם ולילדים שלכם.
עלויות
גישור גירושין הוא ההליך המהיר והזול ביותר לגירושין. זאת בנוסף ליתרונותיו הרבים מהבחינה הרגשית של בני הזוג וילדיהם. עשו ככל שביכולתם להימנע מניהול תיק הגירושין שלכם בבית המשפט!!! בבית המשפט אין מנצחים וגם אם תקבלו מבחינה רכושית את הדרישות שלכם- הילדים שלכם יפסידו הורה שמתפקד בצורה תקינה.
בריאות הגוף והנפש
למרות הקושי שבפרידה כדאי לעשות ככל שניתן כדי להיפרד בצורה חברית ויפה.לייצר תהליך בגישור ולא בבית המשפט ייטיב מאד עם הילדים, ויפעל גם לטובתכם.בניגוד להליך משפטי שכל אחד מהצדדים מתייחס בעיקר לעצמו ולנקודת המבט שלו, בהליך גישור הראיה היא רחבה יותר –
לראות את טובת המשפחה כולה – בבחינת: נפרדים כזוג אך שומרים על המשפחה.
המשך הורות מכבדת
להבדיל מסיום ההליך המשפטי נבו בני הזוג יכולים להישאר עם משקעים כעס ולעיתים שנאה כלפי ההורה השני, בתהליך גישור ניתן לבנות ביניהם תקשורת טובה, גמישות ויחסי אמון כך שהילדים יקבלו באופן שווה את שני הוריהם ויהנו משני ההורים גם יחד.
בהליך הגישור הילדים תמיד במרכז וכל החלטה מתקבלת כשהיא נכונה וטובה לילדי בני הזוג.
תהליך הגישור מורכב מפגישות בהן נפגשים בני הזוג להגיע להסכמות ולכתיבתו הפיזית של ההסכם על מנת לאשרו בבית הדין/בית משפט. מחירו של הליך גישור גירושין מקיף נע בין 3000 ₪ ל- 9000 ₪ בממוצע לכל אחד מהצדדים כולל מע”מ (סה”כ 6,000 עד 18,000 ש”ח כולל מע”מ). המחיר נקבע על פי חישוב שעות עבודה של המגשר.
אצלנו תהליך הגישור נרכש כחבילת שעות מוגדרת (ובה נכללת כתיבת ההסכם כלול לפי עלות של שלוש שעות עבודה) כאשר במידה וחורגים מסך השעות יגבה תשלום נוסף -מוזל יותר לשעת גישור.
במידה וההסכם נחתם לפני סיום חבילת השעות – תוחזר לכם יתרת הכסף.
מחירון :
תיק גירושין ממוצע אצל עורך דין גירושין – עולה לצד אחד – בסביבות ה-25-60,000 ש"ח. המשמעות היא שזוג אשר מתגרש ישלם למעלה מ-100,000 ש"ח. הבינו – ההוצאה הזאת מגיעה לרוב מהכספים שלכם כזוג. זה אומר שאתם הולכים להוציא 100 אלף או קרוב ל100 אלף ש"ח (לעיתים יותר) – על תהליך הגירושין. כשתהליך גישור גירושין, שתוצאתו שלו זהה ומייצרת תקשורת טובה יותר ומכבדת– עולה עשירית מהסכום. שלא נדבר על זה שהליך משפטי הוא ככלל הליך ארוך שנמשך חודשים ולעיתים אף שנים. ההמתנה בין הדיונים מייגעת ותגרום לכם ולילדכם לחיות את הסכסוך מדי יום.
כל עוד מדובר בשני הורים נורמטיביים אז כמובן!ישנה חשיבות עצומה ללינה אצל שני ההורים בכל גיל, בהתאמה למצבה של כל משפחה. כמובן שאם הילד עדיין יונק צריך להיות גמישים יותר בשלב זה, אך זה צריך להיות מוגבל בזמן – אפשרי תמיד להחליף את הלינה בבית האב במפגשים תכופים יותר בין האב לתינוק. קשר רציף ועמוק של הילד עם שני הוריו חשוב מאוד להתפתחותו .
הכל שאלה של מה אנחנו משדרים לילדים. כמו שלפעמים קשה לילד לקום כל בוקר בשעה מוקדמת בכדי ללכת לגן או לבית הספר, אך עדיין זוהי השגרה, ואנחנו דבקים בה, כך גם לגבי המעברים מבית לבית, הם הופכים להיות חלק משגרת חייהם של הילדים, כמו הליכה לגן בבוקר או לחוג אחר הצהרים.
אין ספק שלילד עדיף מצב של מעבר בין בתים, כשבצידו קשר הדוק עם שני הוריו.
ישנם הרבה סוגי חלוקה. המקובלות ביותר הן:
8/6 – משמע שתי לינות אצל האב ושלוש לינות אצל האם במהלך השבוע וסוף שבוע מתחלף, כשהאיסוף הוא מהמוסד החינוכי ועד למחרת, למוסד החינוכי. 7/7 – משמע חלוקה 50/50 של ימי השבוע בין ההורים. כמובן שיש מקרים בהם החלוקה תהיה שונה. אם בגלל מרחק מגורים, ואם מסיבות אחרות.
הפסקת פעילות ושבירת זרימה טבעית של היום לעבור להורה השני.
הצורך במעבר משפיע על ההתנהלות בשבת מייצר מתח ולחץ.
במצבי קונפליקט – אם יש איחורים יהיה קושי , והמפגש בין ההורים מיותר ביחוד אם יש טינה.
הצורך של הילד להיפרד מהורה ולעבור לאחר מדגיש את העובדה שהם לא חיים יחד.
מוריד מערכו וממקומו של האב בחיי הילדים. גם אם לא נאמרה מילה.
ככל שהילדים גדלים המעבר במוצ"ש נהיה מופרך ומרגיש כמו "עונש".
כן ולא. מדוע? כל אחד יכול לקבוע את כתובת מגוריו לפי רצונו אך לשם שינוי המוסד החינוכי שבו לומד ילדכם נידרשת הסכמת שני ההורים. לשני ההורים אפוטרופסות ולכן כל שינוי דראסטי כמו מעבר של ההורה שני למקום מאד מרוחק, ישפיע על הקשר של ההורה האחר עם הילד. מקום מגורים הוא הבסיס להתנהלות ההורים. אם אתם גרים קרוב הלוגיסטיקה עבורכם תהיה פשוטה. במידה ואתם גרים רחוק אחד מהשני , סיטואציות פשוטות כמו העברת חומרי לימוד אחד לשני הופכת לאתגר. ההמלצה היא לגור קרוב אך נשמרת האוטונומיה לכל אחד מכם להחליט על מקום מגוריו.
כשאתם מתגרשים מערכת היחסים ביניכם לא מסתיימת, היא רק משתנה .
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שאם הנישואים מסתיימים אז לא תצטרכו להיות יותר בקשר. תקשורת בין הורים גרושים היא הכרחית. לא פחות חשובה מתקשורת: הגמישות. להתפשר, להבין, ולעזור לצד השני כשיש צורך. לא משנה באיזה תהליך נפרדתם ומה גרם לפרידה.
הילדים שלכם הם עדיין הילדים של שניכם.
מחקרים מראים שככל שהתקשורת והקשר בין ההורים טובים יותר, כך קטנות באופן משמעותי הבעיות הרגשיות והחברתיות של הילדים. הסיכוי שלהם לחוות היבטים של צמיחה והתפתחות מתוך המשבר גדל.
גירושים קשים והרסניים פוגעים בתחושת הביטחון והאמון הבסיסי של ילדים.
מבחינת ההלכה ובית הדין הרבני ישנה חובת מזונות של האב עד גיל שש של הילד בלי קשר למשמורת או הכנסה אך מגיל שש ואילך הדעות חלוקות לעומת זאת בית המשפט לענייני משפחה מסתכל על הכנסות ההורים ולא על גיל הילד. בגישור אנו מגיעים עם גישה שונה. אנו מסתכלים על התמונה הגדולה, מחפשים מה הצרכים של כל בית על מנת לייצר יציבות וביטחון בשניהם ולאו דווקא על מה מקובל או נהוג מבחינת סכומי המזונות. מתוך הנתונים על חיי הזוג אנו מייצרים ביחד עם הזוג תוכנית כלכלית משותפת לשני בתי הילדים.
המונח הזה מתייחס לכל ההוצאות שיש סביב הילדים שאינן הוצאות 'תלויות שהות' / הוצאות מחייה של הילדים בבתים עם ההורים. הוצאות תלויות שהות הן למשל אוכל, מים, חשמל, שכ'ד, ארנונה וכד' (הוצאות שכל הורה מוציא בבית שלו כדי להחזיק בית יציב לילדים).
לעומת זאת הוצאות לא תלויות שהות / 'מחציות' (השם שלהן מבלבל כי הוא רומז שהחלוקה בהן היא חצי חצי אבל לא תמיד זה המצב, לפעמים למשל מתחלקים לפי יחס הכנסות) הן ההוצאות של הילדים שלא קשורות לאף אחד מהבתים. למשל: ביגוד והנעלה, חינוך, בריאות, חוגים, תנועת נוער, טלפון נייד, תספורות, מתנות לימי הולדת, טיפולים מכל הסוגים, אבחונים, וכו'… הרשימה מאוד ארוכה. גם הוצאות שוטפות וגם הוצאות חריגות שיש או שיהיו בעתיד.
כשבונים את ההסכם חשוב לדבר על ההוצאות האלו, להחליט אם יש דברים מיוחדים שנכנסים / לא נכנסים לרשימה ולהגדיר לא רק את אחוזי החלוקה בין ההורים אלא גם את המנגנון לניהול ההוצאות האלו (איך משלמים, מתי משלמים, מה קורה אם יש מחלוקת לגבי הוצאה מסוימת וכו').
אתם אלה שמכירים אחד את השני הכי טוב. אתם יודעים מהו רגע שבו ניתן לדבר בנחת ולהסביר לצד השני, אנחנו במקום שלא ניתן לחזור ממנו.
נסו להסביר שהגעתם למצב שאי אפשר להמשיך בו לאורך זמן וכדאי לטובתכם ולטובת הילדים לפנות לאיש מקצוע.
הרגיעו את ההורה השני בכך שהפגישה הראשונה בתהליך הגישור היא הרבה פעמים פגישת צומת שבה מחליטים לאיזה כיוון ממשיכים.
המגשר הוא איש מקצוע שיכול לעזור לכם לראות את התמונה הרחבה, לתת לכם הכוונה ואולי אפילו לתת לכם כיוון חדש.
כן, ניתן להגיע לתהליך גישור אף אחרי שצד אחד פתח תיק. התהליך של גישור אינו תלוי אם אחד מהצדדים פתח את התיק, אלא ברצון ובמוכנות של הצדדים להשקיע בבניית הקשר החדש ובפתרון הבנייתי של הסכסוכים. הגישור נוצר על מנת לשקול את הצרכים והתחושות של שני הצדדים, ולמצוא פתרונות משותפים שיתאימו לשני הצדדים. לכן, אם צד אחד פתח תיק, זה אינו מונע את האפשרות להתקדם לתהליך גישור, בו תיתכן ההזדמנות להתמודד עם הסיטואציה בצורה מבוקרת ובונה. המנעו מתהלכים משפטיים, רתמו את הצד השני לבוא לשיחת הכרות בעזרת חבר או קרוב משפחה (אם אין בניכם תקשורת), הישארו בשליטה מלאה על החיים שלכם ותייצרו ביחד את מציאות החיים העתידית שתאפשר לכם וילדים לחיות בביטחון ורווחה.
בעולם הגירושים יש המון מידע מבלבל.
איזה דרך לבחור או למי להאמין, אלה שאלות שכל זוג שנפרד שואל את עצמו.
חשוב להבין שתהליך הגירושים הוא בעצם העתיד שלכם ושל הילדים שלכם.
הסכם הגירושין יקבע המון לגבי איך עתידכם יראה ואפשר לעשות את זה בצורה יפה ומכובדת ותאמינו או לא, אפילו עוד להישאר חברים בסוף התהליך.
בתהליך הגישור תגיעו להסכמות על על עניין זמני השהות עם הילדים, מזונות הילדים, רכוש משותף, זכויות פנסיה וסוציאליות, חשבונות הבנק ונושאים רבים אחרים, הדבר החשוב ביותר הוא להגיע להסכמות הנכונות למשפחה שלכם.
בתהליך גישור לגירושין שמתבצע עם מגשר גירושין ניתן בוודאות לשמור על הורות טובה ומכבדת להמשך הדרך. זוהי טובת הילדים האמיתית.
ריכזתי לפניכם מספר שאלות שיעזרו לכם להבין טיפה לאן מועדות פניכם.
ההבדל המשמעותי ביותר הוא השליטה בתהליך ובתוצאה.
כאשר בוחרים בגירושים דרך בית המשפט, התהליך מתנהל באמצעות שני עורכי דין – שלך ושל הצד השני – ובסופו של דבר, השופט הוא זה שמקבל את ההחלטות על עתידכם. זהו תהליך שניתן להשוות לרולטה: כמעט ואין לכם שליטה או השפעה על מהלך העניינים או על התוצאה הסופית. לעיתים קרובות, ההחלטות שמתקבלות בבית המשפט אינן תואמות את הצרכים האישיים שלכם, אך תהיו מחויבים להן.
לעומת זאת, בתהליך גישור, הכוח נשאר בידיים שלכם. ההסכמות, התוצאה והעתיד שלכם נקבעים אך ורק על ידי ההחלטות המשותפות שאתם מקבלים יחד. אני, כמגשרת שלכם, נמצאת שם כדי להנחות את התהליך, להציע פתרונות יצירתיים ולוודא שהוא מתקדם בצורה רגועה וממוקדת עד שתגיעו להסכם שמשרת אתכם ואת המשפחה שלכם בצורה הטובה ביותר.
בנוסף, בתהליך הגישור, אתם מתרגלים שיח פתוח, כנה ומכבד. היכולת להגיע להסכמות במהלך הגישור היא מיומנות חשובה שתשמש אתכם גם בהמשך הדרך כהורים משותפים. בהליכים בבית המשפט, אין כמעט שיח ישיר בין הצדדים. להפך, המתח, העימותים ותחושת המלחמה גוברים, מה שעלול להקשות על שיתוף הפעולה העתידי שלכם כהורים לילדים משותפים.
הגישור הוא לא רק תהליך – הוא גם הכנה לעתיד של תקשורת בריאה ושיתופית.
אז מה עדיף? מסלול מלחמתי ללא שליטה, או תהליך ששם אתכם במרכז, עם שקט נפשי ועתיד בריא למשפחה שלכם? הבחירה בידיים שלכם.
תהליך הגישור מציע חלופה משתלמת ומשמעותית לעומת עלויות ההליכים המשפטיים, הכוללות שכר טרחת עורכי דין והתמודדות עם תהליכים ארוכים ומורכבים.
עלות תהליך גישור נעה בטווח של 7,000–15,000 ש"ח, כתלות במספר הפגישות שנקיים, והיא כוללת כתיבת הסכם משפטי מפורט וליווי עד לקבלת תוקף של פסק דין מבית המשפט או בית הדין הרבני.
תהליך גישור איתי מתחיל בפגישת ההיכרות – ללא עלות וללא התחייבות – תוכלו להכיר אותי כמגשרת, להבין את התהליך ולשאול שאלות. זה מאפשר לכם להתרשם בצורה נינוחה ולקבל החלטה מושכלת.
כן. יש זוגות שכבר סיכמו ביניהם את עיקרי הדברים ולא זקוקים לתהליך גישור ארוך, אלא לשירות ממוקד של כתיבת הסכם גירושין מקצועי. השירות כולל פגישת איסוף נתונים והבהרות, העלאת נקודות שלא תמיד חושבים עליהן מראש, וניסוח מלא ומדויק של הסכם הגירושין. בנוסף, ניתן ליווי בהגשת ההסכם לאישור בבית המשפט או בבית הדין. כל השירות ניתן במחיר קבוע של 5,400 ש"ח כולל מע"מ, ומאפשר לסיים את התהליך בצורה מסודרת, ברורה ועם ראש שקט לעתיד.
תהליך הגישור משתנה באורכו בהתאם למורכבות הנושאים ולדינמיקה בין הצדדים. בממוצע, תהליך גישור כולל כארבע פגישות, הנפרסות על פני מספר שבועות. עם זאת, ישנם מקרים שבהם יידרשו מפגשים נוספים או פרק זמן ארוך יותר, בהתאם להתקדמות ולצרכים האישיים שלכם.
מה שחשוב באמת הוא לא רק המהירות אלא הדיוק.
המטרה שלי כמגשרת היא לסיים את התהליך כך שתהיו שלמים לחלוטין עם כל ההסכמות שגיבשתם, ותצאו לדרך עם כלים שיאפשרו לכם לשמור על שותפות הורית בריאה ויעילה.
בסופו של דבר, תהליך גישור הוא לא רק פתרון טכני – זהו תהליך שמקדם אתכם לשלב הבא בחיים בצורה בטוחה ובנויה היטב.
זו שאלה מצוינת, והתשובה היא שאני מגשרת מומחית.
רבים מופתעים לגלות שאין צורך בהשכלה משפטית כדי לכתוב הסכם גירושין מקצועי. אחרי שניסחתי מאות הסכמים שעברו בהצלחה את אישור בתי המשפט ובתי הדין הרבניים וקיבלו תוקף של פסק דין, אני יודעת בוודאות: הסכם טוב נמדד ביכולת שלו לראות את כל התמונה.
גירושין הם בראש ובראשונה אירוע משפחתי ואנושי. כתיבת הסכם מתוך ראייה גישורית מבטיחה שכל הסעיפים המשפטיים יהיו מדויקים, אבל בעיקר שההסכם ישרת אתכם ואת המשפחה שלכם ביום שאחרי.
זה מצב שכיח בתהליכי גירושין – אחד מבני הזוג כבר הגיע להחלטה שהוא רוצה להיפרד, בעוד הצד השני מופתע, מתנגד או מתקשה לעכל את הרעיון. תהליך הגישור מותאם בדיוק למצבים כאלה, ומציע לכל אחד מהצדדים מרחב להתמודד, להבין ולהתקדם.
כאשר קיבלת את ההחלטה להיפרד, חשוב להתקדם בצורה רגישה ומכבדת:
גיוס הצד השני להליך גישור עשוי להיראות מאתגר, אך בגישה רגועה ומקדמת ניתן לפתוח את הדלת לתהליך משותף. בחרו רגע מתאים לשיחה שקטה, שבה תוכלו להסביר בצורה רכה שהמצב הנוכחי אינו יכול להימשך ושכדי למצוא פתרונות שמתאימים לשניכם ולילדים, כדאי לשקול פנייה למגשר מקצועי. הרגיעו את הצד השני בכך שהפגישה הראשונה בגישור היא פגישת צומת – מקום שבו מחליטים יחד על הכיוון להמשך, ללא התחייבות מיידית.
המגשר הוא איש מקצוע ניטרלי, שאינו "בעד" או "נגד" אף צד. תהליך הגישור נועד לסייע לשניכם לראות את התמונה הרחבה, להבין את האתגרים שעומדים לפניכם ולפרוס את האפשרויות בצורה ברורה ונגישה. הגישור מפחית חששות בכך שהוא יוצר מרחב בטוח ומובנה, שבו ניתן לבנות פתרונות שמתאימים בדיוק לצרכים שלכם.
בין אם תבחרו להמשיך יחד או להיפרד, הגישור מאפשר לכם להחליט מתוך הבנה ותקשורת בונה.
זאת השאלה הכי נפוצה והתשובה עליה היא ארוכה ומורכבת ולכן אפנה אותך למאמר שכתבתי בנושא על מה מגיע לי בגירושים?
כן. בהחלט ניתן להגיע לגישור גם לאחר שצד אחד פתח תיק ברבנות או בבית המשפט. פתיחת תיק אינה מונעת את האפשרות לעבור לתהליך גישור, שמאפשר לשני הצדדים לשמור על שליטה בתהליך ולקבל החלטות משותפות המותאמות לצרכים שלהם ושל ילדיהם.
נכון להיום (2025), אין במדינת ישראל חוק שמגדיר באופן חד-משמעי האם חייבים לשלם מזונות או מהו סכום המזונות שיש לשלם.
על פי ההלכה ובית הדין הרבני, קיימת חובת מזונות של האב עד גיל שש, ללא קשר למשמורת או הכנסה, אך מגיל שש הדעות חלוקות. בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, נוקט בגישה שונה, שמתחשבת בהכנסות של שני ההורים, במידת האחריות ההורית של כל אחד מהם ובזמני השהות עם הילדים.
בגישור, הגישה שונה לחלוטין. במקום להתמקד במה ש"מקובל", אנחנו מתמקדים בתמונה הגדולה – הצרכים של כל בית, יציבות וביטחון לשני הבתים ורווחת הילדים.
תהליך הגישור מאפשר לנו לבנות יחד תוכנית כלכלית שמתאימה למציאות הייחודית שלכם. אנו לוקחים בחשבון את ההכנסות, ההוצאות והצרכים המעשיים של כל אחד מכם, ודואגים ליצור הסכמות שמשרתות את טובת הילדים בצורה הטובה ביותר.
גישור מעניק לכם שליטה על ההחלטות הכלכליות שלכם, ומאפשר לכם להימנע ממאבקים משפטיים מיותרים – במקום זאת, אתם יוצרים יחד מציאות שמבוססת על הבנה ושיתוף פעולה.
המונח "מחציות" מתייחס להוצאות הילדים שאינן קשורות לניהול הבית שבו הם גרים (כמו מים, חשמל, מזון, שכירות או משכנתא), אלא להוצאות חיצוניות הקשורות ישירות לצרכי הילדים.
דוגמאות להוצאות מחציות כוללות:
הרשימה הזו עשויה להשתנות בהתאם לצרכים המיוחדים של כל משפחה, ולכן חשוב להתאים אותה למציאות שלכם.
בגישור, אני מקדישה זמן לנושא המחציות כדי לוודא שהסכמות בנוגע להוצאות הילדים יהיו ברורות, הוגנות ומותאמות לצרכים שלכם. בתהליך, נעבוד יחד כדי:
למחציות יש השפעה משמעותית על התקציב המשפחתי ועל התנהלות ההורים אחרי הגירושין. תכנון מוקפד ודיון מפורט על המחציות בזמן תהליך הגישור עוזרים להפחית קונפליקטים עתידיים ולהבטיח יציבות כלכלית לשני ההורים ולילדים.
יש מגוון דרכים לחלק את זמני השהותבין ההורים, והבחירה בחלוקה המתאימה תלויה בצרכים הייחודיים של המשפחה ובטובת הילדים. הנה כמה מהחלוקות הנפוצות:
אנחנו נתעמק בצרכים הייחודיים של המשפחה שלכם כדי למצוא את החלוקה הטובה ביותר ונבטיח שהפתרון יספק יציבות, רווחה ותמיכה רגשית לילדים.
תוכלו למצוא דוגמאות לחלוקת זמני שהות ומידע נוסף במאמר – חלוקת זמני שהות.
התשובה היא גם כן וגם לא.
לכל הורה יש זכות לבחור את מקום מגוריו, אך ישנם מגבלות כשמדובר בילדים משותפים. על פי עקרון האפוטרופסות המשותפת, שינוי המוסד החינוכי של הילד או מעבר משמעותי שישפיע על זמני השהות מחייב את הסכמת שני ההורים.
מעבר למקום מגורים רחוק יכול להשפיע באופן מהותי על הקשר של ההורה האחר עם הילד ועל ההתנהלות היומיומית, כמו הסעות למוסד החינוכי, מפגשים וזמני שהות.
לכן, ההמלצה בתהליך הגישור היא לשאוף למגורים קרובים ככל האפשר, כדי לשמור על שגרה יציבה, נוחה ורגועה עבור הילדים ולמנוע קונפליקטים עתידיים. יש לי ניסיון עשיר ביצירת פתרונות מותאמים ויצירתיים שמאפשרים להתמודד עם סיטואציות מורכבות כמו מעבר מגורים.
הסכם גירושין הוא מסמך מפורט שמסדיר את כל ההיבטים המרכזיים של הפרידה בין בני זוג, תוך מיקוד בצרכים הייחודיים של המשפחה. ההסכם כולל:
איך אני עוזרת לכם בתהליך?
בסוף תהליך הגישור, אני מאגדת את כלל ההסכמות שהגענו אליהן יחד, וכותבת עבורכם הסכם גירושין מסודר ומפורט. ההסכם יכלול את כל ההיבטים החשובים שציינו למעלה – מחלוקת הרכוש, דרך זמני השהות ועד מנגנון פתרון מחלוקות. התוצאה היא מסמך שמותאם לצרכים שלכם ושל ילדיכם, ומספק יציבות ובהירות לעתיד המשפחה.
לאחר ניסוח ההסכם, תיגשו איתו לאישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, שם הוא יקבל תוקף משפטי של פסק דין. מדובר בתהליך קצר, פשוט וממש לא מפחיד, שמבטיח שההסכם הוגן ועומד בדרישות החוק.
אני אלווה אתכם עד לאישור ההסכם.
בתהליך גישור, הדרך שבה מתנהלים חשובה לא פחות מהתוצאה. הנה כמה טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן כדי להבטיח תהליך מוצלח:
בגישור איתי, אני יוצרת סביבה שמאפשרת לכם להתנהל בצורה נכונה וממוקדת:
כתבתי מאמר שלם בנושא – טעויות נפוצות בתהליך גירושין.
גישור הוא הפתרון האידיאלי לשמירה על טובת הילדים בתהליך הגירושין.
בניגוד למאבקים משפטיים, שבהם ההחלטות מתקבלות על ידי עורכי דין או שופטים, האחריות על טובת הילדים נשארת בידיים של שני ההורים שלהם. בגישור, אתם ההורים אלו שמקבלים את ההחלטות, מתוך התחשבות בצרכים וברגשות של הילדים שלכם.
באמצעות שיח מקדם-הסכמות, הגישור מאפשר לבנות פתרונות מותאמים אישית שמבטיחים יציבות, ביטחון ושיתוף פעולה לטובת הילדים, גם לאחר הפרידה.
בהחלט. אני מאמינה כי כל משפחה, בכל הרכב, ראויה למרחב מכבד, מקצועי ובטוח לפתרון קונפליקטים. משפחות וזוגות בקהילת הלהט"בק מתמודדים לעיתים עם אתגרים ייחודיים. בין אם מדובר בהסכמי הורות משותפת, פרידה וגירושין (גם כאשר הנישואין אינם רשומים ברבנות), או סוגיות מול מוסדות המדינה והמשפחה המורחבת.
תהליך הגישור איתי נעשה מתוך היכרות עמוקה ורגישות למבנים המשפחתיים הייחודיים של הקהילה, תוך הקפדה על דיסקרטיות מלאה, שפה מכילה ומציאת פתרונות משפטיים ורגשיים ששומרים על האינטרסים שלכם ושל ילדיכם.
